אמנות ההוראה – פרק ראשון וחצי

יפעת ואורון, הם חלק מפרוייקט מלגות ( תעבוד מספר שעות קבוע, תקבל 25 שקלים לשעה, אבל לא נקרא לזה עבודה ) נוסף, בו הם "מתנדבים" בקופת החולים בתור רופאים 8 שעות בשבוע ובתמורה משלמים להם את שכר הדירה.  לדוגמא, היום יפעת סיפרה לי שהגיע אליה ילד מהשכונה, ניסים, עם סחרחורות.  ושהיא רשמה לו מרשם לאקמול, ולקחה לו בדיקת דם.  אבל, בזמן שהיא ניסתה למצוא את הוריד, היא פגעה בשריר, והילד התחיל לצעוק ולהקיא ולקבל סחרחורות.  בשלב הזה, כשהיא אובדת עצות, היא יצאה מהחדר, וקראה לאורון, מהחדר ליד, לבוא להציל את המצב.  אורון ניסה להרים את הרגליים, אבל המצב לא השתפר.  ורק אחרי שעה, המצב נרגע.  שזה יצא להם בדיוק הזמן ללכת בכל מקרה.

סיפור מזעזע.  מי לעזאזל נותן לאנשים חסרי הכשרה לעבוד במקצוע שכזה, ועוד עם ילדים?  נכון, שניהם סטודנטים, מוכשרים בתחומם, ובעלי בריאות ברמה גבוהה.  ונכון, אלו חבר'ה צעירים בעלי מוטיבציה, ולכן מפתה להעסיק אותם במקצוע יקר, ובזול.  ועדיין,  הדבר גובל בהפקרות.  אי אפשר להאמין לזה.

ובאמת, אין סיבה להאמין.  זה לא נכון.  אף אחד לא יעלה בדעתו לנדב אותם להיות רופאים.  במציאות הם "סך הכל" עובדים כמחנכים ומורים במרכז בשכונה.  ניסים אינו סובל מהזנחה בריאותית, אלא מהזנחה חינוכית,כלכלית ותרבותית.  ויפעת הייתה במצוקה בזמן שניסים היה קורבן למתקפה של ילדים אחרים תחת השגחתה ולא מתקפת הקאות.

בישראל, חינוך והוראה אינם מקצוע.  ולכן, כל אדם מעצם היותו מסיים מערכת אקדמית, נתפס כמוכשר לביצוע שתי משימות אלה.  כל מקצוע אחר : רופא, מהנדס, ארכיאולוג, שומר, רתכית, פחחית, נגרית מבוצע רק על ידי אנשים שהוכשרו לכך ויודעים לבצע את העבודה.  כל מקצוע, מלבד הוראה ומלבד חינוך.  מעבר לכך,  הוראה וחינוך משולבים יחד כאילו הינם זהים.  אולם,  זהו רק תוצר של הפיכתם שלא שני מקצועות אלו לריקים מתוכן.  מורה שהוכשר ברמה מקצועית גבוהה, הוא אומן יצירת הידע.  ומחנך שהוכשר ברמה מקצועית גבוהה, הוא אומן בעיצוב אופי האדם.  לא אלו, ולא אלו, מסתובבים בינינו.  יפעת ואורון הם דווקא דוגמא שמקלה על הרשלנות של מדינת ישראל.  הסיפור מתחיל מהעדר שירות ביבייסיטר מקצועי, והעסקת ילדים בשחור ( סביר שמתחת לגיל המותר בחוק בישראל ), ממשיך להתרת עבודה חינוכית בתנועות הנוער על ידי ילדים בני חמש עשרה, וכלה בצוותי הוראה שלמים בהשכלה הגבוהה חסרי כל הכשרה בהוראה או חינוך, המשתמשים בשיטות הוראה מימי הביניים.  כולל, במסגרות הכשרת המורים.  מלבד, רצוי לציין, מערכת אחת אותה אני מכיר בצורה חלקית, והיא מערכת ההכשרה של החינוך האנטרופוסופי.  שם מסתובבים מקצוענים.  מלמעלה ועד למסגרות הראשוניות ביותר.

על כל אלו עוד ארחיב בעתיד בפרקים נוספים. בשלב זה, לא אזלזל בכם שססמאות הפסקה האחרונה הספיקו.  אבל,  אסתפק בשכנוע עמוק מצד הקוראים בכך שמשהו חשוד.  מאוד חשוד קורה פה.

2 מחשבות על “אמנות ההוראה – פרק ראשון וחצי

  1. פינגבק: אמנות ההוראה – פרק שתיים « פדגוגיה של שחרור

  2. כמורה לאנגלית, שבימים אלה מסיימת שלוש שנות לימודים ב"סמינר הקיבוצים", אני יכולה להגיד שמסתובבים הרבה מורים שלא מתאימים להיות מורים. מה שחשוב לבתי הספר ומערכת החינוך ההישגים של התלמידים. אני לא אומרת שזה לא חשוב, אך לא רק. חינוך אמיתי כולל: בניית מערכת יחסים המושתת על כבוד וערכים בין המורה לתלמידים ובין התלמידים לחבריהם בבית הספר. מבחינתי, חשוב שידעו אנגלית, אך יותר חשוב שיהיו בני אדם בעלי ערכים , כבוד ומוסר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s